מוסך הפחחים בע"מ נ' המרכז לגביית קנסות מדור תעבורה

פסק דין

העותרת הגישה עתירה מנהלית שעניינה הליכי גבייה שננקטו ע"י המשיבה המרכז לגביית הקנסות- רשות האכיפה והגבייה בעקבות חוב משנת 1995 שהוטל עליה ע"י בית המשפט לעניני תעבורה, העותרת מבקשת כי בית משפט יבטל את הקנס וכי יתן צו כנגד המשיבה להציג כל מסמך המראה כי העותרת קיבלה התראה לתשלום הקנס. העותרת נתבקשה להבהיר מהו הבסיס המשפטי לסמכות המקומית והסמכות העניינית של בית משפט זה לדון בעתירה. בהתאם לכך העותרת מסרה שתי הבהרות, בהן היא מתייחסת לקנס כקנס שהוטל בגין נהול עסק ללא רשיון-בניגוד לתוכן המסמך שצורף לעתירה. המשיבה מסרה תגובתה בנושא. העותרת ביקשה למסור תגובה לתגובת המשיבה, בקשתה נענתה בחיוב אך העותרת לא הגישה תשובה כל שהיא למרות שהמועד למסירת התשובה הוארך לבקשתה עד ליום 15.8.11.

סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000 אשר מסדיר את סמכותו העניינית של בית משפט זה קובע:

" 5. סמכות בית המשפט

בית משפט לענינים מינהליים ידון באלה –

(1)   עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת הראשונה בענין המנוי בתוספת הראשונה ולמעט עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה ענינו התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות (להלן - עתירה מינהלית); ...".

הרשימה בתוספת הראשונה הינה רשימה סגורה, המרכז לגביית אגרות וקנסות אינו נמנה על הגופים המנויים בתוספת הראשונה ולכן החלטה המתקבלת על ידי המרכז לגביית קנסות אינה בסמכותו של בית משפט לענינים מנהליים.

העותרת מפנה לפרט 7 בתוספת הראשונה "רישוי עסקים" וטוענת כי נושא העתירה הינו קנס אשר ניתן כאשר עסק העותרת פעל ללא רישיון, אלא שהעותרת בעתירתה מפנה לנספח לפיו מדובר בקנס שניתן ע"י בית משפט לתעבורה. תגובתה של המשיבה בנושא זה מקובלת עליי והמסקנה היא כי אין לבית משפט זה סמכות ענינית לדון בעתירה.

למעלה מן הצורך אציין כי לבית משפט זה אף אין סמכות מקומית לדון בעתירה ואפנה בנושא זה לתקנה 2 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 המסדירה את סמכותו המקומית של בית המשפט לענינים מנהליים הקובעת כדלקמן:

" 2. מקום שיפוט

(א)   עתירה מינהלית (להלן - עתירה) תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו ניתנה החלטה של רשות אשר נגדה מוגשת העתירה, ובהחלטה בענין מקרקעין - לבית המשפט שבאזור שיפוטו נמצאים המקרקעין. ..".

החלטת המשיבה מיום 11.10.10 ובה טבלת ריכוז החובות ניתנה ע"י המרכז לגבית קנסות בירושלים (נספח א' לעתירה) ולכן משההחלטה ניתנה בירושלים לבית משפט זה אין סמכות מקומית לדון בעתירה. טענת העותרת כי לבית משפט זה סמכות מקומית לדון בעתירה מאחר ובית המשפט לתעבורה בחיפה הוא שדן בקנס שהוטל עליה דינה להידחות העותרת, בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על בית משפט לעניני תעבורה ולמעשה בעתירתה תוקפת העותרת את החלטת המשיבה שהמציאה לה את טבלת ריכוז החובות ובה מופיע החוב משנת 95 שהעותרת שילמה אותו לטענתה, עילת העתירה מבוססת על הטענה כי המשיבה לא המציאה לעותרת התראה במועד מוקדם יותר. משכך לבית משפט זה אין גם סמכות מקומית לדון בעתירה.

לאור כל האמור לעיל, הנני מורה על מחיקת העתירה.

הנני מחייב את העותרת לשלם למשיבה הוצאות משפט בסך של 3,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ג אב תשע"א, 23 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.